השראה לדרך
"סוד ההצלחה הוא דבקות במטרה"
בנימין דיזראלי
לקוחות מספרים
"רעיה יודעת היטב להתאים את מבנה הטיפול לכל אחד באופן אישי, סוף סוף מצאתי דיאטנית שהיא לא רק מקצועית, אלא גם מישהי שאפשר לשתף, לחלוק ולהגיע איתה לתוצאות אמיתיות"
אנה ר
לקוחות מספרים
"מעולם לא אהבתי ספורט אך בסדנת שינוי אורח חיים בשילוב תנועה מהנה של רעיה למדתי לאהוב ספורט, לאהוב את התחושה הנפלאה כשכל הגוף נושם. אני מחכה לימי ראשון ושלישי כמו לאוויר לנשימה"
נעמי

לא על סלט לבדו...

עקרונות לאכילה מודעת

בתרבות "הפאסט פוד" שלנו, אכילה נהייתה עוד מטלה, עוד משהו שאנחנו צריכים לעשות מבין רשימת העיסוקים האחרים במשך היום, וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, אנחנו נזכרים באוכל רק לקראת הלילה, בבית, כאשר אפשר לנשום מעט ולא נשאר כוח, חוץ מליפול על הספה מול הטלויזיה. האם זה נשמע מוכר? כיצד הגוף שלנו מתייחס לזה? לרוב כחוסר כבוד, זלזול והזנחה – והוא צודק.

אנחנו כולנו נהיינו סופרמנים(או סופרוומניות), יכולים גם לאכול וגם לעשות הרבה דברים אחרים! זה נעשה, על מנת להרוויח זמן יקר ולא לבזבז אפילו דקה על משהו לא כ"כ חשוב, כמו האכילה. אנחנו אוכלים "על הדרך", תוך כדי נהיגה, תוך כדי ישיבה חשובה, תוך כדי עבודה על מחשב, תוך כדי דיון בפרוייקט חשוב שכל העתיד המקצועי שלנו תלוי בו, תוך כדי צפייה בטלויזיה. ולמה זה הביא אותנו? זה הביא אותנו לכך, שאחוזי ההשמנה בקרבנו רק עולים ועולים ולכן... אולי היגיע הזמן לשאול שאלה, אך לא את השאלה הרגילה שכבר התרגלנו לשאול את עצמנו והיא - מה אנחנו אוכלים, אלא שאלה אולי יותר חשובה והיא – איך אנחנו אוכלים?

אז מה המנגנון שקורה בגוף כאשר אנחנו אוכלים תוך כדי עיסוק כלשהו?

אולי כאן שווה לעצור ולהבין קודם כל מה זה תחושת שובע. ההיגיון הבריא אומר שאנחנו מרגישים שובע, כאשר הקיבה שלנו מלאה, נכון? אבל מה שקורה באמת, זה שאנחנו מרגישים שבעים, כאשר קיבה מקבלת איתותים מהמוח שאנחנו שבעים. כאשר אנחנו עסוקים במשהו וממוקדים בו, דוגמה, עבודה על מחשב, המוח שלנו עסוק בעבודה על מחשב ולא במזון שאנחנו אוכלים. במקרה והמוח אינו מקבל איתותים כמו, טעם, הנאה וסיפוק מהאוכל, הוא יכול פשוט "לא לרשום" את האכילה כאכילה ואז, רוב הסיכויים שבעוד זמן קצר מאוד נהיה רעבים שוב. במילים אחרות, כיוון שהמוח ממשיך לשלוח איתותים של רעב, אנחנו נמשיך לחפש אוכל מה שעלול להביא אותנו בטווח הקצר לאכילת יתר והטווח הארוך יותר להשמנה.

אולי תופתעו לגלות, אך יותר ויותר מחקרים מוכחים שהדרך למשקל תקין, בריאות טובה והרגשה של קלילות וחיוניות, מגיעה לא מכיוון שחשבנו, לא מהגבלות ואיסורים על מאכלים אהובים ולא ממשטרים נוקשים של "עשה" ו"אל תעשה" אלא, מאכילה מודעת. אולי הפתרון הוא בכלל לא הגבלת כמויות לכוס, לכף או לפרוסה, כי לרוב ההגבלה והאיסור עצמו, יכול לגרום לאכילת יתר, אלא אכילה מתוך מודעות לסיבה האמיתית לאכילה, להנאה וסיפוק מהאוכל.

אז הנה מספר עקרונות לאכילה מודעת:

  • נסו להיות נוכחים מבחינת התודעה בזמן הארוחה.לשבת ליד שולחן, מול צלחת ולהיות גם מודעים מה נמצא על הצלחת.
  • בזמן האכילה הפעילו כמה שיותר חושים מתוך חמשת החושים שיש לנו: ראיה, שמיעה, תחושה, טעם וריח.
  • שימו לב לאיך שהאוכל מסודר בצלחת, צבעים, מראה. הריחו את המאכל שאתם עומדים לאכול. כאשר אתם לוקחים ביס מהמאכל שלכם, במקום ללעוס שנייה ואז ישר לבלוע את האוכל, שימו לב למרקם והטעם, שימו לב איך זה מרגיש לכם בפה.
  • שימו לב לנשימה שלכם לפני, אחרי ותוך כדי אכילה. נשימה מחדדת את המודעות לתהליך האכילה ומסייעת לעיכול יעיל ואיכותי יותר של המזון.
  • לפני שנתחיל לתרגל אכילה מודעת, חשוב שנדע, שכמו שריר, הזקוק לאימון על מנת להתחזק, גם באכילה מודעת נצטרך להתעזר בסולבנות עד שנהפוך אותה להרגל. רוב הסיכויים, שבהתחלה המודעות שלנו תנדוד ממקום למקום ונצטרך להתאמץ קצת יותר על מנת "להחזיר אותה לצלחת". אז עד שאכילה מודעת תהפוך להרגל ותקרה מעצמה, כל פעם שנתיישב לאכול (וחשוב שנתיישב), נצטרך להזכיר לעצמנו להתבונן, לחוש, להריח, לשמוע ולטעם את האוכל. מה שבטוח שעם אכילה מודעת נחווה חוויית אכילה שונה ומדהימה ומה שחושב לא פחות, אנחנו נאכל פחות, נהיה שבעים יותר ונחזיר את ההנאה וסיפוק לאכילה.

    בתיאבון!